עמוד הבית
שלום לכולם,
אני שמחה לתת לכם הפעם טיפ על כתיב חסר בעברית, מפי תלמידי וידידי היקר, פרופ' יעקב בן טוליליה.
כפי שנאמר: מכל מלמדי השכלתי, ומתלמידי – יותר מכולם.
תודה ליעקב שלאחרונה, ביחד עם תמר אלכסנדר פיזר, כתבו את הספר (הוצאת מכון בן צבי):
מילה בשעתה זהב מעלתה: הפתגם הספרדי-יהודי בצפון מרוקו.
הערה: בגלל חוסר תמיכה בתצוגת ניקוד נכון באינטרנט,
תצורף מתחת לכל פיסקה המכילה מילים מנוקדות תמונה המציגה ניקוד באופן תקין.
………………………………………………………………………………………………………….
הפועל ליהָנות ניטה בבניין נפעל, המאופיין בתוספת אמיתית או וירטואלית של האות נו"ן.
והרי כמה דוגמאות של פעלים בבניין נפעל:
הנו"ן מופיעה בזמנים עבר והווה:
עבר: נשמרתי (השורש: שמ"ר), נשלחתי (השורש: של"ח), נעשיתי (השורש: עש"ה) וכן –> נהניתי (השורש: הנ"ה)
הווה: (אני, אתה, הוא) נשמָר, נשלח, נעשֶה וכן –> נהנֶה
הנו"ן וירטואלית, כלומר נשמטת ומוחלפת בדגש חזק המופיע באות שלאחריה – במקור ובעתיד.
מקור: לְהִשָּׁמֵר במקום *להִנְשמר, לְהִשָּׁלַח במקום *להנשלח
עתיד: תִּשָּׁמֵר במקום *תִנְשמר, תִּשָּׁלַח במקום *תִנשלח*
הכוכבית מסמנת צורות בלתי תקינות או לא קיימות.
החיריק והצירה מציינות תנועות. בעברית יש חמש תנועות, אָה, אֶה, אִי אוֹ אוּ, המסומנות על-ידי סימני הניקוד (קמץ, צירה, חיריק וכו'). לפעמים מתוספות לסימני הניקוד האותיות אהו"י, "העוזרות" לסימני הניקוד לסמן תנועות. באותם מקרים, האות יו"ד "משתתפת" עם החיריק כדי לסמן את התנועה אִי ועם הצירה כדי לסמן את התנועה אֶה.
בכתיב חסר הניקוד, מאחר שאין מנקדים, מרבים להיעזר באותן אותיות אהו"י (אמות קריאה), אבל לא תמיד. התנועות i (אִי) ו-e (אֵי) לפעמים מסומנות ביו"ד ולפעמים לא, כגון:
- להישמר (עם יו"ד)
- תיחשב (עם יו"ד)
- נשמרתי (בלי יו"ד)
מהם הכללים (עם או בלי יוד)?
א. אין מסמנים ביו"ד (דוגמה: נשמרתי), אם האות שלאחריה (השי"ן שבדוגמה) אינה נושאת שום תנועה (במקרה כזה היא מנוקדת בשווא), כגון נִשְׁמרתי;
ב. מסמנים ביו"ד (דוגמה: תישמר) אם האות שלאחריה (השי"ן שבדוגמה) נושאת תנועה, כגון תִּשָּׁמר (בשי"ן יש קמץ וזו תנועה). בכתיב חסר ניקוד מסמנים i (אִי) כזאת ביו"ד: תישָמר (יו"ד באה לפני השי"ן).
אותיות הגרון (א, ה, ח, ע) וכן רי"ש אינן "סובלות" דגש. וכשלפי כללי הדקדוק הן נמצאות במקום שהיה ראוי שיבוא בו דגש, הן מופיעות אמנם בלא דגש, אבל התנועה שלפניהן מוחלפת מתנועה קצרה לארוכה יותר, תופעה שמכנים אותה "תשלום דגש". במקרים שלנו, החיריק (אִי) הופך לצירה (אֵי).
דוגמאות:
תִּשָּׁמר השי"ן סובלת דגש –> האות ת' מנוקדת בחיריק.
תֵּעָשֶׂה האות עי"ן אינה סובלת דגש –> האות ת' מנוקדת בצירה (תשלום דגש)
תֵּהָנֶה האות ה"א אינה מקבלת דגש –> האות ת' מנוקדת בצירה (תשלום דגש)
ג. התנועה e (אֵי – צירה) שבאה כתשלום דגש במקום שראוי היה להינקד בחיריק (אִי) מסומנת ביו"ד בכתיב חסר הניקוד. תֵּעָשֶׂה ו-תֵּהָנֶה תיכתבנה אפוא בלא ניקוד תיעשה ותיהנה.
ובכן תישָמרו (תי"ו בחיריק) משגיאות ותיהָנו (תי"ו בצירה) מלשוננו. ולא לשכוח שבצורות אלה האות הראשונה של השורש מנוקדת בקמץ, וכשם שאין אומרים *תישֶמרו, כך אין לומר *תיהֵנו (1).
(1) השווא אינו תנועה. התנועות הן: אָה, אֶה, אי אוֹ אוּ.
ריק
מקווה שנהניתם :)
משלומית
אהבתם את הטיפ? כל תגובה תתקבל בשמחה :)
פייסבוק – שלומית אינדיזיין – InDesign Wizard
אינדיזיין באינסטגרם indesignme@
הצטרפו לקבוצת הדיון הישראלית InDesign Masters בפייסבוק
הצטרפו לקבוצת הדיון של אדובי בישראל בפייסבוק
סטודיו עיצוב אתרים
תגובות